תלמידים ותלמידות מדווחים מהשטח והוא... ורוד?!

במסגרת לימודי "מגדר" בשכבת ט', התלמידות והתלמידים מעמיקים בסוגיות חברתיות רבות מחיי היום יום בנושא שוויון בין המינים. התלמידות והתלמידים בוחנים את המציאות בה אנו חיים, התרבות ו"המובן מאליו". לימודי המגדר מאפשרים פיתוח חשיבה ביקורתית, לצד עידוד שיח וחקר. במסגרת השיעורים, נשלחו קבוצות תלמידות ותלמידים לכתיבת דוח סיור ביקורתי במרכז קניות, בו בחנו את השטח תחת "משקפיים מגדריים". הסיור המחיש את ההבנייה החברתית והמגדרית, הסטריאוטיפים המיניים לצד למידה משמעותית וחוויתית.

לפניכם/ן שני תוצרים תוצרים מרתקים של תלמידות כיתה ט5: שחר מנסקי, אור קורן, מרין בצון, אופל טיב, יעל לבבי, יובל מזן, מאי קלרר, טל שחר ורוני ששון. (סרטון ראשון בעמוד זה, והנה קישור לסרטון השני!)

המסע הישראלי של שכבת יב' \ נופר שניר, יב'5

בחודש נובמבר יצאו תלמידי שכבת י"ב למסע ישראלי.

מסע ישראלי הנו מסע מרתק לגיבוש ולחיזוק הזהות היהודית, ציונית וישראלית בנופי ארץ ישראל, אנשיה, ותכניה.
במהלך המסע השכבה הייתה מחולקת לקבוצות, שהחברים בה הם מכיתות שונות בשכבה, שחלקם הכירו קודם וחלקם התחברו במסע.
ביום הראשון שנקרא אני ועצמי טיילו חברי השכבה במעלה הפלמ"ח ונחל צפית.
היו המון רגעי בדד, רגעים של אני בתוך עצמי שלא קורים ביום יום שלנו.

ביום השני שמדבר על האני והקבוצה עברה השכבה פעילות O.D.T מגבשת מאוד ומיד אחריה נסעו להתנדבות בדימונה בצהרוניות בבתי ספר יסודיים.
ביום זה למדנו מושגים שונים כמו מה זה אומר "נץ קפה" ועד כמה זה כיף לקום כל בוקר בשעה חמש וחצי עם פיג'מות לשתות תה ולהתחיל את היום כבר שם.
היום השלישי מתחבר לאני והעם בארץ בו השכבה טיילה בפארק קנדה ומיד אחר כך נסעה לסיור בכותל ולשירת שירים והתחברות לארץ.
ביום הרביעי שהיה יום שישי בשבוע, הגיעה השכבה להר הרצל ליום שנקרא אני והמדינה ומיד אחר כך לאכסנייה בנאות שפירא שליד ירושליים שם ערכנו ארוחת שישי משותפת, ומעגל שיח בערב שעסק בעין טובה ולא השאיר עין אחת יבשה.
היום העוצמתי הזה הוא אחד מרגעי השיא של המסע והוא המשיך ליום שבת בו נשארה השכבה באכסנייה ועסקה באני והיהדות במהלך היום.

המסע הזה נקרא מסע לא רק בעקבות הדברים הפיזיים שעוברים בו, אלא גם בגלל התהליך הנפשי הארוך שאתה עובר בין אם זה בהיכרות שלך עם ילדים נוספים מהשכבה או בנושאים עליהן דנים במעגלי שיח.

היו המון מריבות, צעקות, דעות שונות, ולפעמים אפילו ילד אחד מול קבוצה שלמה, לפעמים גם היה קל מאוד להסכים פה אחד על דעה מסויימת. זה מדהים לראות איך כל אחד ואחת מאיתנו חושבים אחרת, מבינים ומשקיפים אחרת על העולם שלנו, על המדינה שלנו, ועל החיים שלנו.

המסע היה עבורנו מעניין, מגבש ומרגש.

גדנ"ע ערבית \ נועה לוי, ט'6 ושקד שלום, ט'4

באמצע ינואר יצאנו דרך ביה"ס לגדנ"ע מזרחנים בגבעת חביבה. כשהגענו, קיבלו את פנינו חיילים ממודיעין שעשו לנו תדרוך על מה מצפה לנו, ומה מצופה מאיתנו. לאחר מכן התחלנו ללמוד על התרבות והשפה הערבית, ועל המלחמות שהיו לישראל. כמעט בכל יום, לקראת ארוחת הצהריים, עשו לנו מסדר - עמדנו בשלשות מסודרות וישרות, המפקדים הורו לנו איך לצעוד נכון ומדויק, ואיך אנחנו אמורים לקבל את פני המפקדים: במצב של "הקשב" מתוח. במהלך הגדנ"ע הכרנו ילדים חדשים ממקומות שונים בארץ, עשינו עם כל משתתפי הגדנ"ע אימון כושר עם תחנות ומוזיקה. 

בסוף כל יום עמוס, הגענו לחדרים, בהם ישנו שש בנות. הייתה לנו שעה וחצי של התארגנות לפני השינה ובסביבות 22:50 היה לנו כיבוי אורות כאשר ההשכמה בבוקר הייתה ב-6:45. 

מספר נועה לוי מכיתה ט'6: נהנתי מאוד בגדנ"ע ולמדתי המון ואפילו יצא לי להכיר אנשים חדשים. זו הייתה חוויה לימודית וכייפית מבחינה חברתית. מוסיפה ומספרת שקד שלום, מכיתה ט'4: היה ממש כייף. למדתי והשכלתי הרבה במהלך ארבעת הימים האלה. זו היתה חוויה בלתי נשכחת והייתי חוזרת לעוד שבוע. למדנו על המזרח-התיכון, הסבירו לנו מהי העבודה של חיל המודיעין ואף נתנו לנו להתנסות.

המסע לפולין \ נופר שניר, יב'5

בתשעה באוגוסט האחרון לפנות בוקר כבר היתה שכבת י"ב בשדה התעופה בן גוריון בתל אביב. באותו לילה לא ישנו: אירגנו את הדברים, אכלנו עם המשפחות שלנו ובעיקר היינו לחוצים והתרגשנו ממה שעומד לבוא. אז מה היה בפולין אתם שואלים? מה זה לצאת למסע לפולין?

   לצאת למסע לפולין זה לא לישון בלילה כמו שצריך ולהצליח להירדם בכל מקום אפשרי במהלך היום.

זה לאכול אוכל שלא טעים לך כי אין ברירה.

זה להצליח להתאפק שעות ולא להתפנות וללמוד להתפנות מאחורי כל שיח. 

זה להיות שבוע שלם עם אנשים שלא תמיד בא לך לראות, שלא כל כך חברים שלך, ושאתה לא כל כך אוהב ולחזור מהמסע כשאתה מחובר אליהם, דואג להם, ושהם בעצם החברים הכי טובים שלך. 

לצאת למסע לפולין זה להידבק בוירוס של שלשולים וכאבי גרון ולהישאר במלון חולה. 

זה לצחוק עם המורים ולהכיר אותם בתור אנשים ולא רק במסגרת בית ספרית. 

לצאת למסע לפולין זה לבכות ושנייה אחרי זה לצחוק. 

זה לשמוח ושנייה אחרי זה להיות עצוב. 

זה לספר בדיחות שואה גם אם אתה לא בעל הומור כזה. 

לצאת למסע לפולין זה להיות בוגר, אחראי, ממושמע.

זה לקבל ערכים ולראות דברים שלא היית רואה בשום מקום אחר. 

זה לא להיות בבית שבוע. זה להיות המון שעות על הרגליים בחום ובקור. זה להיות בלי אינטרנט יום שלם. זה לנהל שיחות עם ילדים מהשכבה פנים מול פנים.  זה לבכות, זה להבין, זה לכעוס, זה לרצות לעזור, זה לרצות לחזור, זה לקבל ביקורת, זה לאהוב, ובעיקר לגלות כמה אני לא יודעת על מה שאבות אבותי עברו, 

על היהודים שהיו שם לפניי, ועל דורות שלמים שפשוט נכחדו בגלל אדם אחד. 

לצאת לפולין זו חוויה מעצימה ומשמעותית, מבגרת ומרגשת כאחד.

מצויינות בספורט

נבחרת הריצה של בית הספר קוטפת הישגים מרשימים במחוז:

מקום ראשון לבנות - קבוצתי

מקומות: ראשון שני ושלישי אישי בנות: 1- שחר אתגר, 2- סתיו בזנוז, 3- רוני ששון. 

ומקום שלישי לבנים - קבוצתי

זאת מתוך כ- 30 בתי ספר שלקחו חלק בתחרות! 

תודה לתלמידים המדהימים ולצוות החינוך הגופני ותודה מיוחדת לאורי שמעון שמאמן את הנבחרת ומוביל להישגים הנפלאים האלו, גם ברמה הארצית: עם זכייתה של שחר אתגר במקום השלישי הארצי!

זה ממש לא מובן מאליו! ישר כח על הנחישות וההתמדה של הנבחרת.

👏👏👏👏👏

מי גנב את המונה ליזה?

ביום חורפי בתחילת דצמבר יצאו תלמידי תלמידי מדעים ומנהיגות מכיתה ז'3 לפתור תעלומה ב"ערבות" העיר מודיעין.

התלמידים שילבו כוחות של ידע וחברות כדי לפתור את התעלומה "מי גנב את המונה ליזה?" ב"חדר בריחה"מספרות ניצן ומריה, תלמידות בכיתה: הפעילות בחדר הבריחה שילבה מקצועות לימוד כגון:מתמטיקה חידות לוגיקה וידע כללי. 

בנוסף, הפעילות שילבה גם דברים אשר נלמדו בכיתה בשיעורי מנהיגות כגון, יישום והבנת עקרון ה"מוביל, מובל" שזאת יכולת לדעת מתי להנהיג ומתי 'לקחת צעד אחורה', לדוגמה, נדרשנו להכיר סדרה חשבונית בשם "סידרת פיבונאצ'י", וביצוע חישובים מסובכים, שדרשו מאיתנו חשיבה מתמטית ברמה גבוהה. 

היה עלינו לפצח ססמאות ולזהות טביעות אצבע, כל זאת תוך גילוי מנהיגות!

לסיכום, הפעילות חדר בריחה הייתה מקור ללמידה משמעותית, הן במקצועות המדעים והן במקצועות המנהיגות והייתה מקור לגיבוש כיתתי מוצלח!

 

תחרות "הנואם הצעיר" ברמון

"נואם טוב הוא מי שמסוגל לומר דברים גדולים ומסובכים בצורה הפשוטה ביותר" (ראלף וולדו אמרסון)

השבוע התקיימה תחרות "הנואם הצעיר" בבית הספר "דרכא רמון" גדרה. מטרות התחרות הנן פיתוח כושר הביטוי והדיבור בפומבי של צעירים, הטמעת תרבות הדיבור בקרבם, הבעת רעיון באופן מובנה, רהוט ובזמן קצוב, עידוד וקידום השפה העברית, עידוד לסבלנות ולסובלנות של בני נוער בחברה, חינוך ועידוד להישגיות ומצוינות. בתחרות זו התמודדו חמישה נואמים בנושאים שונים כדוגמת יישומונים בניידים, שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים במסגרות רגילות, ספורט כדרך חיים ותרומת איברים. כמו כן, מגמת מוזיקה הבית ספרית הנעימה את התחרות במוזיקה ובשירים שכן "נאום טוב הוא כמוזיקה החודרת ללב מאזיניה". באירוע נכחו נציגי רוטרי, הורים, נציגי מועצת תלמידים, תלמידים וצוות בית הספר. 

המתמודדים הפגינו ביטחון, אומץ, ידע ואסרטיביות והוכיחו יכולת מנהיגות ויכולת השפעה. הם עבדו בשני מישורים, הן כקבוצה והן כפרט ובכך עברו תהליך צמיחה משמעותי, החל בתוכן הנאום ואופן העברתו וכלה בלמידת עמיתים ודיאלוג תוך  התנסות ממשית ומשמעותית.
במסגרת התחרות, הילדים עבדו על טקסטים שכתבו בתחומי העניין שלהם, תוך הקפדה על שפה תקנית ורהוטה. כמו כן, הנואמים הצעירים תירגלו עמידה מול קהל ושימוש בכלים רטוריים להעברת מסרים. 
אנו מבקשים להודות לצוות שפה שהדריך והנחה את הילדים ובעיקר את המורה, מיכל שלום, אשר דיקדקה בפרטים ויצרה עם כל אחד מהילדים נאומים מעוררי עניין וכבוד. תודה למגמת המוזיקה שלנו, אשר הנעימה את זמן התחרות בהופעה מרגשת ואיכותית. 
ואחרונים חביבים, תודה לנואמים הצעירים שלנו שלקחו חלק בתחרות והוכיחו את יכולתם הרטורית המדהימה- מאי ברונשטיין מכיתה ח6, עופרי שלמה מכיתה ח7, רותם קטר מכיתה ז1, תאיר עמוש מכיתה ז6 ונטעאל ברק מכיתה ז7 אשר נבחרה לייצג את בית הספר שלנו בשלב הבא - תחרות הנואמים היישובית.

נאחל בהצלחה גדולה לנטעאל בשלב הבא!

הסוכה של שכבת י'

לקראת חג סוכות, שכבת י' בנתה וקישטה סוכה בית ספרית. הסוכה נבנתה אחר הצהריים, באירוע הפנינג שכבתי. על פי מסורת האירוח הנהוגה בחג זה, אירחו תלמידי שכבת י' בסוכה תלמידים מחטיבת הביניים והעבירו להם שיעורי חינוך בנושאי החג.

The Poetree Project \ תלמידי יא', אנגלית

כחלק מלימודי ספרות אנגלית, השתתפנו תלמידי י"א הלומדים בשתי קבוצות בפרוייקט עץ השירים. 

במסגרת הפרוייקט קידמנו בברכה את בוא הסתיו ונחשפנו למשוררים בני התקופות השונות וליצירותיהם.

לשם בניית עץ השירים התבקשנו לחקור אודות משורר ולנתח שיר פרי עטיו. בתחילה קצת חששנו מהפרויקט מפני שהיינו צריכים לנתח יצירה ספרותית שלא למדנו בכיתה, אך ברגע שהתחלנו ראינו שיש לנו מספיק ידע כדי להצליח. בכל זאת, אנחנו לומדים ספרות אנגלית כבר מכיתה י. את המידע שסיכמנו מהאינטרנט העתקנו על עלי בריסטול שנתלו על עץ השירים במסדרון בניין מנהלה. התוצאה, מייצג חזותי מרשים, המשלב יצירתיות וחקר ספרותי.

יום לאחר שהגשנו את הפרוייקט הגענו לבניין מנהלה, שם עמד עץ קרח וגבוה שהמורות הציבו. חלקנו תלו את העלים לבד ועבור חלקנו תלתה המורה. לצד העץ העמידו המורות לוח ובו שמות משתתפי הפרוייקט, דבר שגרם לנו תחושת גאווה. מספר ימים לאחר מכן קיבלנו בקבוצת הוואטס-אפ הכיתתית הפתעה מהמורות: סירטון המסכם את העבודה.

לסיכום, הפרוייקט היה פעילות מעשירה שהזכירה לנו שלימודי האנגלית הם לא רק למידה לבחינת הבגרות והיה הפסקה קצרה מהשגרה בלימודי המקצוע.