לצאת למסע לפולין זה לא לישון בלילה כמו שצריך ולהצליח להירדם בכל מקום אפשרי במהלך היום.
זה לאכול אוכל שלא טעים לך כי אין ברירה.
זה להצליח להתאפק שעות ולא להתפנות וללמוד להתפנות מאחורי כל שיח.
זה להיות שבוע שלם עם אנשים שלא תמיד בא לך לראות, שלא כל כך חברים שלך, ושאתה לא כל כך אוהב ולחזור מהמסע כשאתה מחובר אליהם, דואג להם, ושהם בעצם החברים הכי טובים שלך.
לצאת למסע לפולין זה להידבק בוירוס של שלשולים וכאבי גרון ולהישאר במלון חולה.
זה לצחוק עם המורים ולהכיר אותם בתור אנשים ולא רק במסגרת בית ספרית.
לצאת למסע לפולין זה לבכות ושנייה אחרי זה לצחוק.
זה לשמוח ושנייה אחרי זה להיות עצוב.
זה לספר בדיחות שואה גם אם אתה לא בעל הומור כזה.
לצאת למסע לפולין זה להיות בוגר, אחראי, ממושמע.
זה לקבל ערכים ולראות דברים שלא היית רואה בשום מקום אחר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה