יום שישי, 8 בפברואר 2019

משולחן המנהלת - לסיום מחצית א'


תלמידים, הורים וחברי וצוות יקרים
עברה עלינו מחצית ברוכה בעשייה ובחידושים;
בשעה טובה נפתח האודיטוריום וכולנו נהנינו ממיטב הרצאות והמפגשים באיכות גבוהה ובנוחות רבה.
קיבלנו את אולם הספורט החדיש והמאובזר שלנו וכבר הצלחנו לקיים טורניר בתי ספר ואפילו לנצח בכמה משחקים.
מאחורינו המסע לפולין, חלק מהטיולים השנתיים, גדנ"ע ומסע ישראלי, יום אימוץ, מעגלי שיח רבים, מפגשי חיים משותפים, MODEL U.N, יום שיא בתקשורת, זכויות בתחרויות ספורט ועוד מכל טוב שיש לבית הספר וצוותו להציע.

בתקופה זו מסיימים תלמידי י"א-י"ב את מועדי החורף של מבחני הבגרות וזו הזדמנות טובה להודות לצוות המורים המסור על ההובלה להצלחה לימודית במקצועיות ובמסירות רבה.

בית הספר שלנו מציין עשור להקמתו! עשור של הצלחות של עשייה ברוכה, של התפתחות וצמיחה.
הצלחה היא ביטוי של שותפות ושילוב כוחות,מורים, קהילה ובעיקר אתם תלמידים יקרים הם חלק משמעותי בהמשך הצלחתו של בית הספר.
אני מאחלת לכולנו מחצית ב' שתביא עמה רוח של חדשנות, של חלומות שנוכל להגשימם יחד.  

אם יש לך חלום \ סמדר שיר
כל חלום נובט בלב              אם יש לך חלום 
כמו ניצן של פרח               אל תיתן לו ללכת 
הוא גדל ומלבלב                לך אחריו כל הדרך 
רוצה לחיות לנצח              אם יש לך חלום 
הוא תמיד איתך                 אל תיתן לו ללכת
עוטף בריגושים                 כל עוד אתה נושם 
ונותן לך כוחות                  רוץ אחריו עד שיתגשם 
לעבור ימים קשים 
שלא נפסיק לחלום ולהגשים יחד לעוד מחצית ושנים של הצלחות והנאה.

חנה כהן
מנהלת בית הספר








יום שלישי, 5 בפברואר 2019

Pathways Program By Eden Kariti 11th grade-5

Pathways is a unique educational program that enables participants to actively solve problems and negotiate different topics. For two days the participants cooperate with students from a different cultural background in English only and learn how to think outside the box in order to achieve their mutual goals. This year 20 students from Ramon’s 11th grade who study English at a 5 point level together with Lilach Alshech, a member of the English staff, paired with Al Faruk school from kseiffa to take part in the program.

On the first day, we went Al Faruk school in kseiffa which is located southern to Gedera. When we first arrived there, we were exposed to the cultural differences between the sectors. For example, when it comes to clothes, the Bedouin girls were dressed in modest dresses and hijab. In addition, our knowledge of language is very different. While we speak Hebrew and English, the participants from Al Faruk school speak Arabic, Hebrew and English. During the first day we've been through various activities, all within the topic of negotiation and all in English of course. For example, we were divided into pairs and discussed our dilemmas and tried to reach a compromise that was acceptable on both sides. We played the old and favorite  game of arm wrestling, but this time the purpose of the game  was to score as many points as you can. At first we tried to fight against each other, and the stronger won. Only afterwards, we understood that we could win this game only if cooperate with each other.

On the second day of the program, Al Faruk students came to our school, and we continued working on negotiation skills and team work. One of the activities was to build the tallest cup towers. In groups we brainstormed for ideas in order to find the best strategy and to implement it. It was challenging because we had to do it without talking and in 5 minutes only. During this task, our group understood that the strategy we initially planned would not work. In order to come up with another plan we had to pantomime and be very patient. Eventually, our team won thanks to the great cooperation between us.

Throughout these two days, we accumulated experiences and initiated conversations with teens whom we do not get the opportunity to meet in our daily lives. As the days went by, we realized that the teens from Al Farouk who seemed very different from us at first, have a lot in common with us. For example, our interest in music, movies, books and even animals. At the end of the program, each participant received a certificate for participating in the Pathways- Game Changers program.
To sum up, Pathways is an enriching and interesting experience that enables students to meet members of other cultures who live in Israel and practice their English skills.

The students that took part in the program:
Adva Slotkin, Amit Shraibhand, Eden Kariti, Ido Gal, Lior Avraham, Marin Batzon, Noa Aflalo, Noa Biala, Noam Daniel, Noam Dassa, Oren Ner Gaon, Shaked Hami, Shahar Mensky, Shani Avisira, Yuval Eshed, Tal Afargan, Tal Slotkin, Tamir Cohen, Noa Marash and Rotem Almasi

x

יום שני, 15 באוקטובר 2018

סיכום הטיול השנתי של שכבת י' \ מאת נועה דוידה, י'4

בבוקר יום ראשון הגענו לבית הספר, כולנו חצי רדומים, אך ברגע שעלינו לאוטובוסים עלו האנרגיות והמורל, כולם התעוררו והצטרפו לאווירה הכיפית. לאחר נסיעה ארוכה של 3 שעות הגענו להר מירון ואחרי הפסקת אוכל קצרה והסבר על המקום התחלנו במסלול.
המסלול היה ארוך ומאתגר, הרבה אבנים וחרקים בדרך - אבל היה שווה את זה, כי עם הנופים ומראות הטבע היפים לא הבחנו בקושי המסלול.
אחרי כמה הפסקות וירידה ארוכה של 6 שעות חזרנו לאוטובוסים ונסענו למקום הלינה שלנו באגם מונפורט, מקום ירוק ופורח בו הקמנו את האוהלים ואכלנו ארוחות בוקר וערב שכל כיתה בתורה הכינה.
לפני השינה ערכנו שיחה, כל כיתה עם המחנך/ת והעלנו חוויות מהיום.
 
בבוקר היום השני הושכמנו ב06:00 עם השיר הידוע "טוסטר משולשים" של שמוליק, אוכלנו ארוחת בוקר קלה ויצאנו לדרך. הגענו לנחל כזיב, מקום פסטורלי ורגוע עם המון מטיילים ותיירים. היו שנכנסו לנחל והיו שהעדיפו דרך הגדה, אבל לא משנה מי הלך ומאיפה כולנו נהנינו מיופי המקום.
לקראת ערב חזרנו לאגם מונפורט, אכלנו ארוחת ערב וגם ביום הזה שוחחנו עם המחנכות/ים על חוויות היום.

ביוםהאחרון לטיול, הושכמנו ב06:00 כרגיל עם שירי שמוליק, אכלנו ארוחת בוקר אחרונה באגם מונפורט, קיפלנו את האוהלים, ארזנו את החפצים, ויצאנו לפקיעין.
תחילה ביקרנו בבית כנסת מיוחד (שכרגע לא פעיל אבל ניתן לבקר בו). המדריכים סיפרו לנו על היסטוריית בית הכנסת ועל הקהילות שבפקיעין.
לאחר מכן אנשי הכפר אירחו אותנו, אכלנו פיתות דרוזיות טעימות ומשם המשכנו לקבר הרמב"ם.
בקבר הרמב"ם סיפרו לנו על תלמידיו של רבי עקיבא ועל היסטוריית המערה שבמקום.
לאחר מכן נסענו נסיעה של 30 דקות והגענו לראש הנקרה, מקום מהמם ביופיו עם נוף ימי מרתק! עלינו ברכבל וצפינו בנוף מלמעלה, אפילו בצורה יפה יותר.
לאחר מכן נכנסנו למערה יפה ומוארת שגלי הים חצבו באופן טבעי. לאחר הסיור במערה הוקרן לנו סרט שפירט על איך שנוצרה.
מראש הנקרה נסענו הביתה, נסיעה ארוכה של 3 שעות עם טעם טוב של טיול מהנה וחוויתי.









יום ראשון, 23 בספטמבר 2018

המש"צים של רמון פותחים את השנה \ מאת חושן ליצ'י


אין בעולם דבר יותר מהנה מלעשות את הדברים שאתה אוהב עם האנשים שאתה אוהב. 
ביום חמישי ה-13.9.18, יצאנו כל המש"צים והמש"בים מכיתות ט' ועד יב' מבית הספר לטיול גיבוש בצפון הארץ.
כדי להגיע לנחל הקיבוצים היה עלינו להתמודד עם 3 שעות של נסיעה מלאה במוסיקה שלא אהבנו (תודה לך שלום), צחוקים, קיטורים והשלמת שעות שינה (בכל זאת קמנו ב5 בבוקר). 
לאחר שהגענו בשלום לאזור הצטערנו לגלות כי ישנו עומס חום כבד שמונע מאתנו ללכת במסלול המתוכנן, אבל כמו תמיד לשמוליק ודורון הייתה תוכנית ב' שהתחילה במשחקי גיבוש ונמשכה בהצגה מצחיקה במיוחד על האזור, בהשתתפותם של יהושע חנקין, גואל אדמות העמק (ולא גואל רצון) ואשתו אולגה. בסיום ההצגה, כולנו עלינו על מדי ב': בגדים למים, וקפצנו קפיצת ראש לנחל (ממש לא, המורים היו זועמים, במציאות רק ירדנו במדרגות). לאחר שכשוך ממושך והרבה מלחמות מים, תחרויות שחייה ותמונות, יצאנו להתייבש בשמש וקיימנו שיחה על מטרותינו ומעשינו כשאשכול מש"צים לשנה הקרובה בבית הספר.
כשהסתיימה השיחה התחלנו את החלק הקולינרי של היום בו הפגנו יכולות חיתוך ו"מנגול" מצוינות שהסתכמו בסעודת מלכים לצד הנהר והנוף היפיפייה. בתום הארוחה ניקינו וצחצחנו את המקום עד כדי כך שהיה אפשר לאכול מרצפת העפר, שטפנו את הכלים והתכוננו נפשית לעוד נסיעה של כ3 שעות (4 שעות בגלל הפקק).
לסיום נרצה להודות לשמוליק, דורון ובית הספר שאפשרו לטיול הגיבוש להתקיים ולמרות הבלת"מים להפוך אותו למהנה במיוחד! כולנו מלאים אהבה אליהם ואל המסגרת הזו שמאפשרת לנו להנות ולפרוח ככה.
שתהיה שנה טובה!







יום שלישי, 24 באפריל 2018

חוקרים אקולוגיה, ומפיצים את המידע - כל הסרטונים והכתבות של תלמידי מגמת איכות הסביבה של תיכון רמון

בתיכון דרכא רמון בגדרה לא רק מדברים על אקולוגיה וסביבה, אלא מיישמים זאת הלכה למעשה. 
במגמת מדעי הסביבה בתיכון לומדים למעלה מ-100 תלמידים משכבה י-י"ב , לחמש יחידות בגרות ופעילים במיזמים שונים בתחום הסביבתי בהובלתו של מאיר מלכה המורה למדעי הסביבה ובתמיכה ופרגון מצד הנהלת בית הספר בראשותה של הגב' חנה כהן.
לפני כשבועיים נתבשרנו כי תלמידים המגמה משכבה י' זכו במקומות הראשונים בתחרות הארצית לכתבי סביבה צעירים בקטגורית סרטוני הוידיאו והכתבות. התחרות מנוהלת על ידי גוף העוסק במחקר וחינוך סביבתי - .ECOOCEAN
לפיכך ייצגו אותנו ארבעה פרוייקטים בתחרות הבינלאומית שתערך בדנמרק במהלך חודש יוני,בשתי מסגרות: YRE  (הארגון הבינלאומי לכתבי סביבה צעירים) והקמפיין להפחתת פסולת (litterless).
הכתבה של רעות אהרוני ואדווה סלוטקין - "מניפים את הדגל הכחול" העוסקת במיזם הבינלאומי הדגל הכחול (BLUE FLAG) שמטרתו לדאוג שחופי הים יעמדו במספר קריטריונים כמו  ניקיון החוף, פעילות הסברה וחינוך, נגישות לנכים, בדיקה תקופתית של איכות המים ועוד. רעות ואדווה השתתפו בכנס בינלאומי  שכלל נציגים רבים ממדינות בעולם, ראיינו אותם ולמדו כיצד הם מנהלים את המיזם בארצם ומה כדאי לאמץ במדינת ישראל. 
הכתבה של ניצן פחימה, מאי הרפז, ירדן איטח, עומר סער ואופיר חיים עוסקת בנושא הצרכנות הנבונה ונקראת "מחפשים אחר הצרכן הנבון" זהו תחקיר על הפרופיל של הצרכן הישראלי שלרוב צורך מוצרי מזון יותר ממה שהוא צריך באמת כתוצאה מהתפתות למבצעים, שווק אגרסיבי ועוד, כאשר מחברות הכתבה מעניקות שורה של עצות המובילות לצרכנות נבונה.
הסרטון של עמית צברי, אורי כוכבי ונועה ריבר  נקרא "מחוץ לקופסא" ועוסק  פיתוח רעיון להפחתת פסולת, אריזת ואקום כתחליף לשקיות הניילון המכילות את הכריכים שהתלמידים מביאים לבית הספר.
הסרטון של עומר מטרני ונועם שמש נקרא "מקדימים תרופה למכה" ועוסק בנושא של ההתייחסות לתרופות פגות תוקף שלרוב מושלכות אל מצבור האשפה הכללי ומזהמות את מי התהום. מרבית האנשים לא מודעים לאפשרות כי ניתן להחזיר תרופות שפג תוקפן אל קופות החולים. עומר ונועה מציעות לתת החזר כספי לעודד החזרת תרופות ישנות לצד הגברת הפרסום במדיות השונות!

עוד זכו בתחרות הסרטון "אוכלים פלסטיק לארוחת ערב" העוסק בעיית המיקרופלסטיק הנמצא במוצרי קוסמטיקה רבים  , נשטף עם זרם המים , מגיע לים ופוגע ביצורים חיים רבים ואף מגיע חזרה אל הצלחת שלנו. את הסרטון הפיקו : טל אפרגן, שחר צאלון, ניצן וכסמן., אדווה גניש יובל כהן.

גם שחף קיזלשטיין, עוז  קליין וגל קראוס זכו בתחרות הכתבות עם הכתבה "שומרים ללא רק על הנייר" העוסקת בהפחתת פסולת.

ובנוסף חלק מהמיזמים עלו לגמר הארצי "חוקרים סביבה" שיערך טכניון בשבוע הבא. ביניהם תערוכת התמונות " איטי ועצבני " של ניצן וכסמן העוסקת בפקקי התנועה בארץ והסרטונים "אוכלים פלסטיק לארוחת הערב " ו " מקדימים תרופה למכה "


נאחל לכל המתחרים והתחרות -בהצלחה! 

מניפים את הדגל הכחול! מאת רעות אהרוני ואדווה סלוטקין, מגמת מדעי הסביבה


החוף הוא מקום שרובנו אוהבים. זהו מקום טבעי המאפשר שלל של פעילויות וחוויות: התרגעות ושלווה מצד אחד, פעילות גופנית מצד שני, מפגש חברתי או רומנטי, ועוד… לכן חשובה עבורנו השמירה על סביבת החוף. אבל, החוף לא שייך לנו, זוהי סביבת מחייה לצמחים ייחודיים ובעלי חיים רבים. יש חשיבות רבה לשמירה על האיזון האקולוגי בסביבה זו. למרות זאת, ישנם גורמים רבים שעלולים לפגוע בחופים.
אחד מהגורמים לפגיעה בחופים הוא זיהום. דוגמא לכך תועדה על גדות נחל לכיש במקום בו הוא חובר לים התיכון . בנחל מתו אלפי דגים בעקבות זיהום קשה במיוחד. ככל הנראה מקורו בגשמים שסחפו אחריהם שפכים לנחל .בעקבות הזיהום נסגרו חופי הרחצה הסמוכים לאזור הזיהום למשך מספר ימים.
גורם אחר לפגיעה בחופים הוא בנייה בלתי מבוקרת. בישראל קיימת מדיניות ברורה בנוגע למרחק בנייה מקו החוף: מותר לבנות החל ממרחק  300 מטר מהחוף ללא פיקוח, הבעיה היא שמיד בקו ה -300 מטר נבנים לעיתים קרובות בניינים גבוהים מכוערים מבטון שמסתירים את החוף ולעיתים אף חוסמים גישה אליו.
לפי נתוני "אדם טבע ודין" - 55 קילומטר מתוך 188 קילומטר של חופים בישראל פתוחים לטובת הציבור: "כלומר שליש בלבד פתוח לציבור הרחב, כשליש נוסף מוחזק בידי צה"ל, ועוד שליש מוחזק בצורה של נמלים ותשתיות" (גלובס, 2013)
לאור הנתונים הלא מעודדים החלטנו לבדוק את האמצעים והמשאבים העשויים לעזור לנו להגן על חופי ישראל ולהפוך אותם למקום שנעים לשהות בו.
ראשית נחשפנו לתכנית הדגל הכחול. הדגל הכחול זהו תו איכות בינלאומי הניתן לחופים ומרינות העומדים בקריטריונים בינלאומיים בנושא חינוך, איכות מים, בטיחות, שירותים בחוף, נגישות לנכים וניהול סביבתי. מטרת התוכנית היא לעורר מודעות סביבתית בקרב המתרחצים בחופים, הקהילות החיות סביבם ומנהלי החופים ולעודד ניהול סביבתי נכון.
נסענו לחופי אשדוד כדי לבדוק  מקרוב את מצבם. השוונו שני חופים סמוכים, האחד בו התנופף הדגל הכחול לראווה, והחוף האחר ללא  הדגל הכחול . החוף עם הדגל הכחול עמד בקריטריונים: ניקיון החוף, גישה לנכים ומתקנים לילדים. לעומתו, החוף האחר היה מלוכלך, ללא מתקנים לילדים, ללא גישה לנכים וללא פחים. תחושה של הזנחה מוחלטת.
בשלב הבא כדי לבדוק את רמת המודעות שיש לתכנית הדגל הכחול, יצרנו סקר מתאים בו השתתפו בני נוער ובוגרים.
מהסקר עלו התובנות הבאות : אין מספיק מודעות למיזם, מתוך 134 נשאלים  שענו רק 15 ידעו על התוכנית ובמה היא עוסקת. (13.5%). לאחר שקיבלו מאתנו מידע לגבי עיקר המיזם 119 אנשים  (כ90%) כתבו שהתוכנית חשובה במידה רבה ויש צורך לפעול בדרכים מגוונות כדי להעלות מודעות, רובם כתבו שמעבר לפעולות חינוכיות. יש צורך ממשי בחקיקה ומתן קנסות בהתאם, זהו השילוב המתבקש  שיגרום לכך שחופי מדינת ישראל יהיו מקום נעים לשהות בו.
מידי שנה נערך כנס של הדגל הכחול, המפגיש נציגים מרחבי העולם הדנים על מצב החופים. השנה התארחנו בכנס שנערך בנתניה ונחשפנו למצב החופים ברחבי העולם תוך התייחסות למה שמתרחש במדינת ישראל.
נציגי המדינות שראיינו אמרו שיש מודעות גבוהה מצד האזרחים לתוכנית הדגל הכחול. כך למשל הנציג הספרדי ציין שאנשים רבים בארצו מתייחסים לדגל הכחול כמותג של איכות, והוסיף שבזכות הדגל הכחול יש גישה לנכים לחוף הים, ונהלי הבטיחות השתפרו מאוד. נציגי פולין וספרד דיווחו שחופי הדגל הכחול מביאים יותר תיירים ולכן משפרים את הכלכלה.

כדי לשמור על הדגל הכחול נערכת ברוב המדינות ביקורת חופים שנתית, אך יש מדינות שעושות פעילויות נוספות: בהולנד נערכת תחרות שנתית על החוף הנקי ביותר ובסלובניה יש שאלון אינטרנטי מקיף  לגבי איכות החוף. כדי למנוע זיהום משפכים בפולין וסלובנייה מטפלים בהם היטב לפני הזרמתם לים. רוב נציגי המדינות השונות התייחסו גם לתוכניות לימוד וחינוך אקולוגיות. בסלובנייה 65% מבתי הספר הם אקולוגים, בפולין נחשפים הילדים לתכניות אקולוגיות להעלאת המודעות לגבי זיהום וניקיון מים לרחצה ושחייה בים.
הדבר החשוב הוא  שלכל מדינה יש את אותם הקריטריונים, כדי שכל אחד ילך לכל חוף וירגיש שהוא מקבל חוויה דומה. אך השאלה הגדולה היא עד כמה מוכנה המדינה להשקיע משאבים כלכליים והון אנושי על מנת לקדם את המיזם ולדאוג לרווחת תושביה .
(אנו מראיינים נציגים ממדינות שונות בכנס  הדגל הכחול שנערך בנתניה , 29.10.2017)

במדינת ישראל 48 מחופי הרחצה ו 2 מרינות זכו לקבל את תו הדגל הכחול  (מתוך 147 החופים המוכרזים בישראל). מאז 2013 כאשר החלה לפעול התוכנית בישראל, ישנה מגמת עלייה במספר החופים הזוכים לקבל את הדגל הכחול, אך עדיין רמת המודעות של האוכלוסייה לקיומו של המיזם קטנה ועל מנת למנף את ההצלחה אנחנו מציעות לפעול במספר דרכים .
ראשית יש לפעול להעלאת המודעות לקיומה של תכנית הדגל הכחול וליתרונות הרבים הטמונים בה, שימוש בפרסום נרחב, תחרויות להכרזה על החופים הנקיים ביותר, בניית מערכי שיעור אותם ניתן להעביר בבתי הספר ובתנועות הנוער על מנת להתחיל את החינוך לערכים אלה כבר בגיל הצעיר  ואף לתמוך את תכנית הדגל הכחול בחקיקה סביבתית מתאימה. חופי הים שלנו הם משאב בסכנת הידלדלות ועלינו לעשות הכול על מנת להגן עליהם מכל משמר.
כמהלך ראשוני בנינו פעילות הדרכתית בה כללנו מידע מפורט לגבי חופי ישראל ותכנית הדגל הכחול, את הפעילות העברנו בשכבה י ', כאשר בסיומה השתתפו התלמידים בחידון מתוקשב.              פעילות זו ואחרות נמשיך להעביר בבית הספר ובתנועת הנוער המכבי הצעיר בה אנו משמשות כמדריכות.
אין מקום כמו הים, מקום נעים ורגוע בו יכול כל אדם החפץ בכך לקרוא ספר טוב, להאזין לרחשי הגלים, ולהישבות בקסמם של מרחבים תכולים ואינסופיים, אך איך אפשר לעשות זאת כשהחוף מלוכלך, הדגים המתים צפים עקב הזיהום ונראה כי החיים מתנהלים באין מפריע.
כל זה לא צריך לקרות, ואם נרתם יחד ונניף בגאווה את הדגל הכחול שיתנוסס מעל כל אחד מחופי ישראל  למעננו ולמען גורלם של  הדורות הבאים.

מחפשים אחר הצרכן הנבון מאת ירדן איטח, ניצן פחימה, עומר סער ומאי הרפז, שכבה י' מגמת מדעי הסביבה

שמחים להציג את תקציר הכתבה שהוגשה לתחרות הבין לאומית לכתבי סביבה צעירים, בדנמרק:
מדי שנה נזרקים בישראל אלפי טונות של מזון שפג תוקפו. את המזון הזה מייצרים מפעלים רבים אשר משקיעים אנרגיה רבה וזיהום האוויר גדל. בסוף המזון נזרק.
תרבות הצריכה היא מערכת חברתית וכלכלית המעודדת צריכה של מוצרים ושירותים כערך מרכזי. המונח 'תרבות צריכה' משמש מבקרים חברתיים שונים לתיאור התנהגות צרכנית אופיינית, בעיקר בעולם המערבי.
כמו כן, הביקורת מצביעה על כך שהכלי העיקרי בידי אותם תאגידים לשינוי התודעה הצרכנית הוא פרסום המביא ליצירת ביקוש מלאכותי .כדי לצמצם את תרבות הצריכה אפשר גם להפחית במקור את הצריכה של המוצרים, וכן להשתמש בהם שימוש חוזר.
ישנם גורמים רבים המשפיעים על תרבות הצריכה וביניהם הפרסומות, תפקידן להודיע לציבור על קיומו של מוצר או שרות חדש. אנו מוקפים בהן בכל מקום: בטלוויזיה, בקניון, באינטרנט, בעיתון, בדואר וברחוב.
יש בכולן מסר חוזר: "קנו עוד". מסר זה מחלחל למוח וגורם לנו לחשוב שאם נקנה את המוצר אז נהיה מאושרים יותר, נוכל להעניק אהבה, ונצמיח את הכלכלה, כשזה למעשה לא יותר משטיפות מוח שנוצרו על מנת לשווק שרות או מוצר.
גורם נוסף שמשפיע על תרבות הצריכה אלו המבצעים וההנחות שנערכים על מוצרים רבים על מנת לעודד את הקונים לקנות עוד ועוד מוצרים. אומרים שתפקיד ההנחות וההטבות הוא להקל על הקונה בקנייתו אבל האמת היא שהן רק מבזבזות זמן וכסף לטובת תשלום נוסף.
אם כן פועלת כאן מערכת משומנת היטב – מפעלים הפועלים ללא הפסקה ומייצרים כמות אדירה של מוצרים, מערכת שווק ותקשורת מתוחכמות ש"טורחות להביא את הבשורה" לקהל כמה שיותר רחב, כאשר לאורך כל הדרך מושקעת אנרגיה רבה בללמוד מה עובד על הצרכן של המאה ה21 - מה יביא אותו להגדיל את רמת הצריכה שלו ולרכוש עוד ועוד.
איך עוצרים את הסחף הזה? מי יגן על הצרכן שלא עומד בפיתוי? מי יהיה שומר הסף?
החלטנו לבדוק בסביבה הקרובה שלנו את הרגלי הצריכה של תושבים בגדרה המושבה וקיווינו בסתר ליבנו שתמונת המצב כאן מעט שונה ויותר אופטימית מהתחזית הקודרת שהצגנו. 
ראיינו 80 אנשים בין הגילאים 40-60  ומתוך הסקר עולה כי:
*רוב האנשים עושים קניות פעם בשבוע. ( כ60% )
*רוב האנשים לא קונים את מה שהם צריכים באמת. (כ64%)
* למעלה מחצי מהאנשים שענו על הסקר עושים רשימת קניות.(65% )
*כשליש מהאנשים שענו על הסקר בוודאות אף פעם לא עושה רשימה רשימת הקניות.
*מרבית מהאנשים שענו על הסקר מעידים על עצמם כי הם לא קונים מוצרים בגלל החשיפה לפרסומות.(כ 69% )
*רוב האנשים שענו על הסקר זורקים מוצרים שפג תוקפם לפני שהשתמשו בהם. (כ70% )
*מרבית מהאנשים שענו על הסקר קונים במבצעים. (כ62%)
*מרבית האנשים שענו על הסקר מעדיפים לקנות בסופר ולא באינטרנט.(כ90% )

אם כך, תושבי גדרה (לפחות על פי המדגם שלנו) אינם שונים מצרכנים אחרים ומן הסתם אותם כוחות פועלים עליהם וגם הם חשופים לאותם פיתויים. לא נשארנו אדישים לעניין ולדעתנו יש כמה פתרונות אפשריים שיכולים לגרום לצרכן הישראלי להיות צרכן נבון יותר.
ראשית, להגביר מודעות לקניות דרך האינטרנט. כאשר מראש הצרכן מגדיר לעצמו את רשימת הקניות המדויקת  ולא נחשף לפיתויים הקיימים בזמן שקונים בסופר. ההצעה שלנו כדי לעודד קניות  מסוג זה היא שבכל קנייה באינטרנט צוברים נקודות שבהם ניתן להשתמש לקנייה הבאה.
הפתרון הנוסף הוא שימוש בעגלת קניות עם סורק ברקודים  שניתן לראות בכל זמן מהו הסכום של הקנייה שלך. כך אתה יודע שלא חרגת מהסכום אותו הקצבת לעצמך בקניות מעבירים כל מוצר בברקוד לפני כניסתו לעגלה, הוא נכנס לחשבון ובסוף יש אפשרות לשלם עם כרטיס אשראי. המערכת גם תשלח אליך במייל את פירוט החשבונות ותערוך פילוח חודשי ותאפיין את הצריכה של אותו אדם במגוון של מאפיינים (כמו הסכום החודשי שהשקיע בקניות, כמות המוצרים שרכש מכל סוג ועוד).
היינו מציעות בנוסף לנהל בכל בית מעקב מסודר אחר מוצרים הנזרקים לפח משום שפג תוקפם. זהו בהחלט מדד שיכול לשקף עד כמה תרבות הצריכה שלנו מאוזנת או לוקה בחסר.
לסכום: תרבות צריכה לא נבונה משפיעה על חיינו לרעה וגורמת לנו לבזבז כסף ומשאבים על דברים שלא בהכרח נחוצים לנו. הפרסומות והמבצעים הרבים גורמים לנו לקנות מוצרים שאין לנו צורך בהם ולבסוף חלקם  נזרקים לפני השימוש בהם. הכיס שלנו סובל מכך, אך לא פחות מכך נפגעת הסביבה – חומרי גלם שבוזבזו לחינם, משאיות ששרפו דלקים (שאף הם משאב בסכנת התכלות), אוויר שהזדהם, מפגע רעש ופקקי תחבורה.                                              
אם נאמץ את הפתרונות שהצענו או לפחות נגלה מודעות לבעיה שכמעט ואינה פוסחת על שום אדם, יש סיכוי לגלות את הצרכן הנבון המצוי בכל אחד ואחת מאיתנו.
אז בקנייה הבאה שלכם בסופר: תגיעו עם רשימת קניות, שימו לב למה שאתם קונים, ואם ערכתם את הקניות ברשת זה יותר טוב. אולי זה צעד קטן - אך אין ספק שכל צעד קטן מקרב אותנו לכך שהעולם שלנו יהיה מקום שהרבה יותר טוב לחיות בו.

x