החוף הוא מקום שרובנו אוהבים. זהו מקום טבעי
המאפשר שלל של פעילויות וחוויות: התרגעות ושלווה מצד אחד, פעילות גופנית מצד שני,
מפגש חברתי או רומנטי, ועוד… לכן חשובה עבורנו השמירה על סביבת החוף. אבל, החוף לא
שייך לנו, זוהי סביבת מחייה לצמחים ייחודיים ובעלי חיים רבים. יש חשיבות רבה
לשמירה על האיזון האקולוגי בסביבה זו. למרות זאת, ישנם גורמים רבים שעלולים לפגוע
בחופים.
אחד מהגורמים לפגיעה בחופים הוא זיהום.
דוגמא לכך תועדה על גדות נחל לכיש במקום בו הוא חובר לים התיכון . בנחל מתו אלפי
דגים בעקבות זיהום קשה במיוחד. ככל הנראה מקורו בגשמים שסחפו אחריהם שפכים לנחל
.בעקבות הזיהום נסגרו חופי הרחצה הסמוכים לאזור הזיהום למשך מספר ימים.
גורם אחר לפגיעה בחופים הוא בנייה בלתי
מבוקרת. בישראל קיימת מדיניות ברורה בנוגע למרחק בנייה מקו החוף: מותר לבנות החל
ממרחק 300 מטר מהחוף ללא פיקוח, הבעיה היא
שמיד בקו ה -300 מטר נבנים לעיתים קרובות בניינים גבוהים מכוערים מבטון שמסתירים
את החוף ולעיתים אף חוסמים גישה אליו.
לפי נתוני "אדם טבע ודין" -
55 קילומטר מתוך 188 קילומטר של חופים בישראל פתוחים לטובת הציבור: "כלומר
שליש בלבד פתוח לציבור הרחב, כשליש נוסף מוחזק בידי צה"ל, ועוד שליש מוחזק
בצורה של נמלים ותשתיות" (גלובס, 2013)
לאור הנתונים הלא מעודדים החלטנו לבדוק
את האמצעים והמשאבים העשויים לעזור לנו להגן על חופי ישראל ולהפוך אותם למקום
שנעים לשהות בו.
ראשית נחשפנו לתכנית הדגל הכחול. הדגל הכחול זהו תו איכות בינלאומי הניתן לחופים ומרינות העומדים בקריטריונים בינלאומיים
בנושא חינוך, איכות מים, בטיחות, שירותים בחוף, נגישות לנכים וניהול סביבתי. מטרת
התוכנית היא לעורר מודעות סביבתית בקרב המתרחצים בחופים, הקהילות החיות סביבם
ומנהלי החופים ולעודד ניהול סביבתי נכון.
נסענו לחופי אשדוד כדי לבדוק מקרוב את מצבם. השוונו שני חופים סמוכים, האחד
בו התנופף הדגל הכחול לראווה, והחוף האחר ללא
הדגל הכחול . החוף עם הדגל הכחול עמד בקריטריונים: ניקיון החוף, גישה לנכים
ומתקנים לילדים. לעומתו, החוף האחר היה מלוכלך, ללא מתקנים לילדים, ללא גישה לנכים
וללא פחים. תחושה של הזנחה מוחלטת.
בשלב הבא כדי לבדוק את רמת המודעות שיש
לתכנית הדגל הכחול, יצרנו סקר מתאים בו השתתפו בני נוער ובוגרים.
מהסקר עלו התובנות הבאות : אין מספיק
מודעות למיזם, מתוך 134 נשאלים שענו רק 15
ידעו על התוכנית ובמה היא עוסקת. (13.5%). לאחר שקיבלו מאתנו מידע לגבי עיקר המיזם
119 אנשים (כ90%) כתבו שהתוכנית חשובה
במידה רבה ויש צורך לפעול בדרכים מגוונות כדי להעלות מודעות, רובם כתבו שמעבר
לפעולות חינוכיות. יש צורך ממשי בחקיקה ומתן קנסות בהתאם, זהו השילוב המתבקש שיגרום לכך שחופי מדינת ישראל יהיו מקום נעים
לשהות בו.
מידי שנה נערך כנס של הדגל הכחול,
המפגיש נציגים מרחבי העולם הדנים על מצב החופים. השנה התארחנו בכנס שנערך בנתניה
ונחשפנו למצב החופים ברחבי העולם תוך התייחסות למה שמתרחש במדינת ישראל.
נציגי המדינות שראיינו אמרו שיש מודעות
גבוהה מצד האזרחים לתוכנית הדגל הכחול. כך למשל הנציג הספרדי ציין שאנשים רבים
בארצו מתייחסים לדגל הכחול כמותג של איכות, והוסיף שבזכות הדגל הכחול יש גישה
לנכים לחוף הים, ונהלי הבטיחות השתפרו מאוד. נציגי פולין וספרד דיווחו שחופי הדגל
הכחול מביאים יותר תיירים ולכן משפרים את הכלכלה.
כדי לשמור על הדגל הכחול נערכת ברוב
המדינות ביקורת חופים שנתית, אך יש מדינות שעושות פעילויות נוספות: בהולנד נערכת
תחרות שנתית על החוף הנקי ביותר ובסלובניה יש שאלון אינטרנטי מקיף לגבי איכות החוף. כדי למנוע זיהום משפכים
בפולין וסלובנייה מטפלים בהם היטב לפני הזרמתם לים. רוב נציגי המדינות השונות
התייחסו גם לתוכניות לימוד וחינוך אקולוגיות. בסלובנייה 65% מבתי הספר הם
אקולוגים, בפולין נחשפים הילדים לתכניות אקולוגיות להעלאת המודעות לגבי זיהום
וניקיון מים לרחצה ושחייה בים.
הדבר החשוב הוא שלכל מדינה יש את אותם הקריטריונים, כדי שכל
אחד ילך לכל חוף וירגיש שהוא מקבל חוויה דומה. אך השאלה הגדולה היא עד כמה מוכנה
המדינה להשקיע משאבים כלכליים והון אנושי על מנת לקדם את המיזם ולדאוג לרווחת
תושביה .
(אנו מראיינים נציגים ממדינות שונות
בכנס הדגל הכחול שנערך בנתניה , 29.10.2017)
במדינת ישראל 48 מחופי הרחצה ו 2
מרינות זכו לקבל את תו הדגל הכחול (מתוך
147 החופים המוכרזים בישראל). מאז 2013 כאשר החלה לפעול התוכנית בישראל, ישנה מגמת
עלייה במספר החופים הזוכים לקבל את הדגל הכחול, אך עדיין רמת המודעות של
האוכלוסייה לקיומו של המיזם קטנה ועל מנת למנף את ההצלחה אנחנו מציעות לפעול במספר
דרכים .
ראשית יש לפעול להעלאת המודעות לקיומה
של תכנית הדגל הכחול וליתרונות הרבים הטמונים בה, שימוש בפרסום נרחב, תחרויות
להכרזה על החופים הנקיים ביותר, בניית מערכי שיעור אותם ניתן להעביר בבתי הספר
ובתנועות הנוער על מנת להתחיל את החינוך לערכים אלה כבר בגיל הצעיר ואף לתמוך את תכנית הדגל הכחול בחקיקה סביבתית
מתאימה. חופי הים שלנו הם משאב בסכנת הידלדלות ועלינו לעשות הכול על מנת להגן
עליהם מכל משמר.
כמהלך ראשוני בנינו פעילות הדרכתית בה
כללנו מידע מפורט לגבי חופי ישראל ותכנית הדגל הכחול, את הפעילות העברנו בשכבה י ',
כאשר בסיומה השתתפו התלמידים בחידון מתוקשב. פעילות זו ואחרות נמשיך להעביר
בבית הספר ובתנועת הנוער המכבי הצעיר בה אנו משמשות כמדריכות.
אין מקום כמו הים, מקום נעים ורגוע בו
יכול כל אדם החפץ בכך לקרוא ספר טוב, להאזין לרחשי הגלים, ולהישבות בקסמם של
מרחבים תכולים ואינסופיים, אך איך אפשר לעשות זאת כשהחוף מלוכלך, הדגים המתים צפים
עקב הזיהום ונראה כי החיים מתנהלים באין מפריע.
כל זה לא צריך לקרות, ואם נרתם יחד
ונניף בגאווה את הדגל הכחול שיתנוסס מעל כל אחד מחופי ישראל למעננו ולמען גורלם של הדורות הבאים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה